גשם עז וכביש צר שבסופו נגלתה לפנינו פיסת טבע פראית עטופה בערפל. היינו לבד. רק שתינו. האויר היה קריר ועננים כבדים התגלגלו לתוך העמק.
הערפל היה כל כך כבד שלא הצלחנו לראות סביבנו. לרגעים, בתוך הצמחיה הסבוכה נגלו אלינו מבני אבן נטושים מבעד לערפל.
Valle das Lombadas
בין השרכים השונים מקשטים את סלעי הבזלת פרחי הפונפון הורודים של הארכובית. דממה… רק צלילי הרוח והנחל הזורם באיטיות. האווירה כמעט מיסטית. מקודשת.
