ירקות קיץ

ירקות הקיץ זקוקים לחום ושמש לכן השתילה מתחילה מחודש מרץ ועד מאי-יוני (מומלץ לשתול מוקדם כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ). הצמחים גדלים לגובה והשתילים זקוקים לתמיכה והדלייה. ירקות הקיץ לא מצפים לגשם ולכן חשוב להשקות בטפטפות כדי לא להרטיב את העלים (מה שעלול להביא מחלות ומזיקים). במידה ואוספים זרעים מעגבניה, זוקיני, מלפפון, ופלפל, מומלץ להתסיס את הזרעים לפני הייבוש.

טיפ – מומלץ לשתול פרחי ציפורן חתול Marigold בגינת הירק ובגינה בכלל. בנוסף על הפריחה היפה הפרחים עוזרים למשוך חרקים טובים לגינה ועוזרים להתמודד עם מזיקים.

סולניים

עגבניה, פלפל, וחציל.

עגבניה – זקוקה לשמש מלאה והדלייה חזקה. כששותלים שתיל עגבניות מומלץ לקבור את הגבעול עמוק באדמה (לפחות עד תחילת העלים הראשונים) זה יגרום לשתיל לייצר עוד שורשים בבסיס ולהיות חזק ויציב. היות ומשקים בטפטפות ניתן לקשור חוט מהטפטפת בבסיס הצמח ולמתוח אותו לגובה רב. ללפף את הגבעול על החוט להדלייה. כל פעם אפשר לשחרר קצת את החוט שיהיה רפוי והצמח יסתלסל בתחתית. לאחר שמבחינים בעגבניות נהוג להסיר את העלים בחלקו התחתון של הגבעול בעקבות הגדילה של הפירות. הרעיון הוא לחשוף את הפירות לשמש ולתת לאוויר לזרום. חשוב להסיר את הגבעולים האלכסוניים suckers במהלך הגדילה של הצמח. ניתן להשריש אותם כייחורים. עגבניות ובזיליקום שכנים נהדרים בערוגת הירק.

חציל –  זקוק להרבה שמש ומים. השיח גדל לגובה והפרות כבדים לכן זקוק לתמיכה טובה וחזקה. החציל מוכן לקטיף כשצבעו בוהק והוא מרגיש מוצק למגע. טעמם של פירות “כמעט-בשלים” הוא הטוב ביותר.

פלפל – זקוק לשמש מלאה ואדמה מדושנת, אחרת הצמח יהיה חלש ושברירי ויפיק פלפלים קטנים. הפלפל גדל לאט והנביטה גם היא איטית ולוקחת כשבועיים. השיח גדול ולכן נשתול במרווחים של 50 ס”מ בין שתיל ושתיל. ניתן לשתול גם בעציצים גדולים. כמו בעגבניה, מומלץ לקבור את הגבעול עמוק באדמה (לפחות עד תחילת העלים הראשונים) זה יגרום לשתיל לייצר עוד שורשים בבסיס ולהיות חזק ויציב. לא לשכוח לייצב ולתמוך בשתיל בעזרת מקל חזק. הפלפלים מוכנים 60-80 יום מהשתילה. במידה ונשאיר את הפלפל על הצמח הוא ימשיך להבשיל וישנה את צבעו מירוק לצהוב, כתום, ואדום.

דלועים

מלפפון, פקוס, קישוא, במיה, דלעת, מלון, ואבטיח.

מלפפון – זריעה/שתילה במרווחים של 25-50 ס”מ. המלפפון תופס המון מקום בערוגה וזקוק לתמיכה או הדלייה. הוא זקוק לאדמה מדושנת היטב והשקייה רבה עד לשלב גדילת הפרי. בשלב זה לצמצם השקייה. הפרחים מתחלקים לזכר ונקבה ולעיתים נדרשת הפרייה ידנית. כשהשיח לא מניב מלפפונים זה אומר שאין פרחי נקבות – או בגלל שחם מדי או בגלל עודף השקייה. המלפפון גדל על פרחי הנקבות כך שממש אפשר להבחין במלפפון קטן בבסיס הפרח. כך שיש לנו את הגבעול המרכזי, בנקודה מסוימת יוצא עלה גדול, קנוקנת לטיפוס, מלפפון קטן עם פרח בסופו שמתייבש עם הזמן, וה sucker שצריך לחתוך (כמו בשיח עגבניות). השיח גדל במשך כ70 יום, לאחר מכן יפסיק להפיק מלפפונים והעלים יתחילו להצהיב.

קישוא – זקוק לאדמה מאווררת היטב בשביל מערכת השורשים הגדולה של הצמח ושמש מלאה. היות והצמח נמוך בעל רדיוס רחב מאד, מומלץ לשתול במרווחים של לפחות מטר בין שתיל ושתיל. אין צורך בהשקיה מרובה. הפריחה תתחיל בערך 50 יום לאחר השתילה. כשהקישואים מגיעים לגודל של 15 ס”מ (כשבוע לאחר ההפרייה) הם מוכנים לקטיף. ככל שנקטוף יותר, כך הצמח יפיק יותר קישואים. במידה והקישוא לא נקטף הוא יגדל בטירוף וטעמו יהיה מר – במקרה כזה מומלץ לאסוף את הזרעים הגדולים שלו ולשמור לעונה הבאה.

בטטה

שייכת למשפחת החבלבליים. זקוקה לאדמה לא מדושנת, מאווררת היטב, עם ניקוז טוב. בסוף החורף (פברואר-מרץ) לנעוץ קיסמים בבטטה ולשים את הקצה בכוס מים. לאחר שבוע-שבועיים יגדלו ענפים באורך של 10 ס”מ או יותר. לקטוף את הענפים ולהשריש במים.

באביב (מרץ-מאי) נכין תלולית עפר גדולה ומאווררת, בגובה 30 ס”מ. נשתול את הענפים במרווחים של 20 ס”מ בעומק 2 מפרקים בקרקע. להשקות באופן מסודר בטפטפות. תוך חודש הצמח יוציא עלים רבים ובהמשך גם פריחה יפה. אם הענפים ישתרשו באדמה הם יעבירו אנרגיה ליצירת בטטות חדשות. לאחר שהעלים מתייבשים (בערך 4 חודשים בשיא הקיץ) הבטטות מוכנות. לחתוך את העלים ולהוציא את הבטטות בזהירות בעזרת קלשון. (הרעיון הוא להוציא את הבטטות לפני שיתחילו הגשמים והבטטות ירקבו. אפשר גם להוציא רק חלק ולהשאיר את שאר הבטטות לאחסון באדמה לפי קצב הצריכה). לייבש את הבטטות בשמש לכמה שעות ואח”כ לשמור במקום מאוורר ל10 ימים. לעטוף כל בטטה בנייר עיתון ולשמור במקום קריר ומוצל למשך 6 שבועות (עוזר להן להמתיק).

Photo by Mariana Medvedeva on Unsplash